האם אפשר למצוא בסיס ממלכתי משותף מעבר לקואליציה ואופוזיציה?

מסקנות ראשונות מסימולטור הגוש הממלכתי

השבוע אתחלתא השיקה את סימולטור הממלכתיות הגדול - פלטפורמה טכנולוגית מבוססת בינה מלאכותית שמדרגת את חברי הכנסת לפי קריטריונים של ממלכתיות חדשה, שאלה רכיביה: 1. דאגה לאינטרס הלאומי ולא לאינטרסים מגזריים (למשל הצורך לקדם שיוויון בנטל); 2. כיבוד סמכויות המוסדות ומחוייבות לשמירה על שלטון החוק  (ללא קשר, למשל, לדיעה על המהפיכה המשפטית); 3. שמירה על האופי היהודי והזיקה לתפוצות; 4. מחוייבות לשוויון זכויות והכללת מיעוטים, כמו גם לאחדות ולכידות. 

מטרת הפלטפורמה הזו היא לקדם את הרעיון של הגוש הניאו-ממלכתי. הגוש הניאו-ממלכתי יורכב מחברי כנסת ציונים, רחוקים מאוד אידיאולוגית ופוליטית, לשתף פעולה באופוזיציה ובקואליציה סביב סוגיות לאומיות ויפעל לחסימת יוזמות מגזריות. 

הפלטפורמה מפעילה יכולת גרידת נתונים על בסיס יומי מרשתות חברתיות, מכלי תקשורת ומפעילות הכנסת, ומדרגת את הממלכתיות של כל אחד מהמועמדים לכנסת הבאה, כמו גם מדרגת בצורה נפרדת את הממלכתיות של חברי הכנסת הנוכחית. 

המערכת מיינה כבר עשרות אלפי פעולות, והדאטה שהיא אוספת מאפשר לנו לזהות דפוסים, מגמות ותובנות. להלן מספר תובנות ראשוניות

המדד משתנה יום ביומי ולכן לא נתייחס בפוסט זה מספרית לחלוקה בין הקואליציה לאופוזיציה, אלא נכוון את הזרקור על מספר דפוסים מעניינים:

1. הפערים בין הקואליציה לאופוזיציה הם סביב סוגיית מערכת המשפט והרפורמה המשפטית, ולא בנוגע לאופייה של המדינה. בתחום שלטון החוק מועמדי האופוזיציה מקבלים ציון ממוצע של 93 לעומת 45 בקרב מועמדי הקואליציה. הפער הקטן ביותר בין הקואליציה לאופוזיציה העתידיות נמצא בשאלות הנוגעות לאופייה ולזהותה היהודית של מדינת ישראל ולקשר עם יהדות התפוצות, שבהן הציון הממוצע של מועמדי האופוזיציה עומד על 70 לעומת 66 בקרב מועמדי הקואליציה.

2. הגוש הממלכתי הוא חוצה מחנות פוליטיים. 27 מועמדים עומדים בסף שנקבע בכל חמשת הצירים, ובהם תשעה ממפלגות הקואליציה הנוכחית. הממצא ממחיש את האפשרות לזהות בסיס ממלכתי משותף גם מעבר לחלוקה הפוליטית המקובלת.

3. רע"ם ממלכתית יותר מהמפלגות החרדיות. ברע"ם 2 מתוך 5 בגוש, בש"ס 2 מתוך 11, ביהדות התורה 0 מתוך 7. ש"ס מובילה את הקואליציה בהכללת מיעוטים (99), אבל בשוויון בנטל היא ב-40.

4. הקולניים ביותר הם לא ממלכתיים. 9 מתוך 10 חברי הקואליציה עם הכי הרבה פעולות מתועדות הם לא ממלכתיים. בראש הרשימה קרעי (320 פעולות, ציון 2) וגוטליב (305, ציון 4).

מה הגוש הממלכתי האפשרי מלמד אותנו?

הסימולטור נשען על תפיסה רחבה יותר שפיתחה אתחלתא במסמך ״חוסן לאומי בימי קיטוב - מצפן ומערכת הפעלה לברית הציונית״.

בבסיס התפיסה עומדת ההבנה שבחברה הישראלית אין אפשרות בת־קיימא להכרעה מוחלטת של מחנה אחד על פני האחר. ניסיון של כל צד לכפות את מלוא תפיסת עולמו על האחר עלול להעמיק את הקיטוב, לשחוק את האמון במוסדות המדינה ולפגוע בחוסן הלאומי.

ממלכתיות, על פי תפיסה זו, אינה מחייבת ויתור על מחלוקות אידיאולוגיות. היא מחייבת הסכמה על מסגרת משותפת שבתוכה ניתן לנהל אותן: כללי משחק דמוקרטיים, אחריות הדדית, שותפות אזרחית ומחויבות לעתידה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

הגוש הממלכתי מבקש לתרגם את התפיסה הזאת לפעולה פוליטית מעשית. במקום להמתין להכרעה של מחנה אחד, ניתן לבחון כבר כעת אילו הסכמות רחבות אפשר לבנות בין נבחרי הציבור שצפויים לכהן בכנסת הבאה.

במובן הזה, הסימולטור אינו רק כלי להצגת נתונים. הוא מציע דרך אחרת לחשוב על הכוח הפוליטי בכנסת: לא רק כמאבק בין גושים יריבים, אלא גם כהזדמנות לזהות מכנה משותף שיכול להתקיים ביניהם.