top of page

האם אנחנו לפני תקיפה באיראן?

  • dor742
  • 12 ביוני
  • זמן קריאה 2 דקות

זו לא הפעם הראשונה שהמתח עולה סביב תקיפה אפשרית של ישראל את מתקני הגרעין של איראן, אולם כעת זה נראה כמו הדבר האמיתי. הסוכנות לאנרגיה אטומית הצהירה לראשונה זה שני עשורים שאיראן לא עומדת במחוייבותיה לפיקוח על הגרעין כפי שנקבע באמנה הבין-לאומית שהיא חתומה עליה. בתגובה, איראן הודיע שתפתח אתר העשרה חדש ובו צנטריפוגות משודרגות. כל הצדדים באיזור מתרגלים תרחישים של הגנה והתקפה, ומדינות האיזור

חמינאי מסתכל מבעד למטרה בסניפר

נכנסות לכוננות ספיגה.

 

הסיבה שהאיזור עומד בפני רגע האמת היא שאין אפשרות להגיע להסכם טוב, אלא רק להסכם רע, או למציאות ללא הסכם.  זה לא העובדה שטראמפ קצב בזמן את המו"מ שהביאה את האיזור לרגע של אמת, אלא הבשלות של פרוייקט הגרעין, שמשמעותה היא שאיראן כבר היום היא מדינת סף גרעינית. 

 

אמריקה של טראמפ נראית נחושה שלא לאפשר לאיראן להתגרען ועומדת על דעתה שלא לאפשר לאיראן להעשיר אורניום אפילו לרמה נמוכה. האיראנים לא רוצים מלחמה עכשיו, אבל הסכם שלא יאפשר להם להעשיר אורניום אפילו לרמה נמוכה ייחשב שם השפלה לאומית. 'הכבוד' הוא אחד השיקולים המרכזיים של הביטחון הלאומי האיראני. מעבר לכך, האינטרס האיראני הוא להגיע הסכם שיאפשר לאיראן לחדש את פרוייקט הגרעין האיראני אחרי ירידת טראמפ מהשלטון – שכן הם מאמינים שכל נשיא אמריקאי אחר יוריד את האופציה הצבאית מהשולחן. פירוק מלא של פרוייקט הגרעין האיראני על פי מודל לוב, לא יאפשר להם לעשות זאת. 

 

בה בעת ישראל מבינה שאיראן נמצאת בנקודת חולשה היסטורית שלא תחזור. לא ניתן 'להכיל' אויב שהשמדת ישראל היא יעד ליבה מוצהר שלו. העובדה שישראל כבר נמצאת במלחמה ארוכה, מהווה דווקא הזדמנות  ולא אילוץ. ישראל של אחרי ה-7 באוקטובר לא ממהרת "לקנות" שקט בהווה על חשבון עתיד לוט בערפל.  לבסוף, הפרדוקס הפוליטי: אם הממשלה לא הייתה שורדת את הצבעת אי-האמון בכנסת הלילה, היו ודאי רבים שהיו טוענים שהממשלה עתידה לצאת למלחמה נגד איראן במטרה להבטיח את הישרדותה. אולם לאחר שהבטיחה את הישרדותה לעוד חצי שנה, מהלך ישראלי מול איראן עשוי לזכות לתמיכה של ציבור ישראלי רחב – והרי לנו סערה מושלמת. 


הימים הקשים הצפויים אינם רק תחזית לעימות צבאי טקטי, אלא הכרזה על סיומו של עידן אסטרטגי. פעולה ישראלית באיראן, לא תהיה אירוע מבודד או סיומה של בעיה, אלא יריית פתיחה למערכה חדשה, מתמשכת ומורכבת. הצלחתה לא תימדד ביכולת להשמיד מתקנים, אלא ביכולת לכונן תפיסת ביטחון חדשה – כזו העוברת ממניעה ומניהול סיכונים לעיצוב מציאות

Commentaires


bottom of page