סיינפלד צודק: הגיע הזמן לסטנדרט יהודי

המאמר פורסם לראשונה ב-eJP.

כאשר ג'רי סיינפלד אמר לאחרונה בפני קהל באוניברסיטת דיוק כי התנועה ל'שחרור פלסטין' (The Free Palestine movement' במקור) היא, במובנים מסוימים, גרועה יותר מהקו קלקס קלאן, הזעם הצפוי לא איחר לבוא. הקלאן, הוא טען, לפחות כנים בשנאתם, אולם הקריאה "Free Palestine" משמשת לעיתים קרובות ככלי מתוחכם וחתרני יותר לביטוי שנאה כלפי יהודים מבלי לומר זאת במפורש.

כשם שהחמאס השתמש ב"חומרים דו-שימושיים" כדי לבנות את תשתית הטרור בעזה, כך הקמפיין האנטי-ישראלי משתמש בטרמינולוגיה דו-שימושית. המושג "Free Palestine" הוא דוגמה לביטוי שי לו 'מרחב הכחשה' וניתן להציג אותו כביטוי פוליטי לגיטימי, אך לעיתים קרובות הוא מנוצל כדי לערער את החיים היהודיים באמריקה..

ההערה של סיינפלד מתייחסת לאתגר מרכזי שאיתו מתמודדת הקהילה היהודית בימים אלה. יריבינו הפכו את השפה לנשק, והם גוררים את הקהילה היהודית לדיונים אינסופיים וחסרי תועלת על הגדרות של אנטישמיות, ולמחלוקות בלתי פוסקות אם אמירות מסויימות יכולות להיחשב כאנטישמיות אם לאו, בזמן שנגרם נזק אמיתי לחיים היהודים באמריקה. בניסיון כפייתי כמעט של יהודים באמריקה לנתח את המשמעויות המדויקת של ביטויים מסויימים, הקהילה היהודית נופלת למלכודת הסמנטית שטמנו לה יריביה, והיא מתעלמת מההקשר ומהדבר החשוב מכל – מהכוונה.

זו אינה רק בעיה תאורטית, אלא יש לה ביטויים מעשיים יומיומיים. 

לדוגמה, לאחרונה ערכנו סמינר אסטרטגי לאנשי מקצוע יהודים, שבו הצגנו מקרה מבחן אמיתי של עובדת במרכז קהילתי יהודי. אותה עובדת שיתפה בפייסבוק שהיא נתקלה במשך כמה ימים בשלט שמישהו הדביק על גבי לוח המודעות של המרכז שהיה כתוב בו "Free Palestine". תגובתה? "פשוט העברתי את זה למקום אחר בלוח," כתבה. "אני לא מורידה את השלט או משהו כזה." כאשר מדבקה הונחה על פניו של ילד בפוסטר, היא שוב העבירה אותו והוסיפה פתק: "הילדים שלנו חפים מפשע."

העובדת הייתה על פי עדותה מחוברת לישראל, ובכל זאת, חסרה לה הבהירות המוסרית לזהות פרובוקציה מכוונת. היא פעלה כפי שסברה שאשת מקצוע יהודית צריכה לפעול. כששאלנו את יתר משתתפי הסמינר לדעתם, הרוב המכריע אישר את תגובתה. מרכז קהילתי הוא לא ארגון הסברה, הם טענו, ורמזו כי על המרכז הקהילתי להישאר מרחב נייטרלי.

תגובתנו הייתה שמרכז קהילתי הוא לא ארגון הסברה, אולם הוא לא סתם מתנ"ס שכונתי או חדר כושר, העובדה שמדובר במרכז של הקהילה היהודית חייבת לבוא לידי ביטוי במצבים כאלה. שאלנו אז המשתתפים בסדנה אם הם חושבים שהמהלך שלה תרם לנטרול תהליך הנורמליזציה של האנטישמיות בזרם המרכזי?

שתיקה. היסוס.

השאלה הרלוונטית אינה אם הביטוי "שחררו את פלסטין" הוא אנטישמי במהותו, אם לאו. השאלה היא, מה הייתה מטרתו של מי שהדביק שוב ושוב את המדבקה במרכז קהילתי יהודי? האם הייתה בו כוונה כנה לפתוח דיאלוג פורה? ברור שלא. אם היה זה ניסיון למחאה, הרי הקונסוליה הישראלית צריכה להיות הכתובת, לא מרכז קהילתי שבו ילדים לומדים שחייה.

המטרה הייתה להטריל את הקהילה היהודית. זה היה מעשה שנועד להפר מרחב בטוח של הקהילה, לזרוע אי-נוחות, ולכפות על יהודים לקבל את הפרובוקציה או להיות מתויגים כמצנזרים חסרי סובלנות. בסירובה להסיר את המדבקה, העובדת במרכז היהודי נתנה, מבלי משים, לגיטימציה לטקטיקת ההטרלה. היא בחרה בעמדה של 'סבלנות' אוניברסלית על פני האחריות שיש לה להגן על מרחב בטוח של הקהילה היהודית. 

חוסר ההבנה הזה הוא חלק מ"הקונספציה של 8 באוקטובר" של מנהיגות יהודי אמריקה, שהופתעה מהיקף וממאפייני התפצות האנטישמיות יממה לאחר הטבח, למרות שלא הייתה לה בעייה של מידע או מודיעין. הקהילה היהודית נכשלה כישלון קולקטיבי להבין עד כמה עמוק פגעו הטקטיקות של אויבינו בחווייה היהודית.

על הקהילה היהודית עלינו להפסיק להילחם בתנאים שיצרו לה יריביה. הצעד הראשון הוא לקבוע קווים אדומים ברורים במרחבים הקהילתיים היהודים. על הקהילה היהודית ליישם תן תקן יהודי. במרכז קהילתי, בבית כנסת, בבית ספר יהודי ובכל מוסד יהודי אחר, הקהילה היהודית לא צריכה לאפשר במרחבים הציבוריים שלה פרובוקציות שבאצטלה של חופש הביטוי חותרים תחת ההחיים היהודיים באמריקה. כאשר ביטוי, ללא קשר להגדרתו המילונית, משמש לאיום ולפגיעה בחיי הקהילה, התגובה היחידה הראויה היא להסיר אותו. בלי התנצלות והסברים.

הבהירות האתית הזו היא מה שחסר להורים ולתלמידים יהודים רבים המתמודדים כיום עם סביבות שהופכות להיות יותר ויותר עוינות והרבה פחות סבלניות. אנחנו באתחלתא פיתחנו כלים טכנולוגיים מבוססי AI כמו Parent Dome ו-Student Dome, אותו פתחנו כדמו עבור קוראי EJP למספר ימים, שנועדו לסייע לחברי הקהילה להבין את משמעות האירועים אותם הם חווים, ולהתגבר על הבלבול וחוסר האונים. כאשר הורה או תלמיד מרגישים שאמירה או מעשה מסויים עשויים להיות 'הטרלה' במסווה של אקטיביזם, הכלים שלנו מספקים בהירות, מאמתים את חששותיהם ומציעים תוכניות פעולה מובְנות ואסטרטגיות. הכלים האלה אמורים להעצים את הרוב הדומם לעבור מתחושת בידוד לנקיטת פעולה אפקטיבית ובטוחה בעצמם.

בהתקרב ראש השנה וחשבון הנפש, חובה על הקהילה היהודית לבחון שינוי יסודי, ולעבור ממצב הגנתי-תגובתי-מתנצל מול ביטויים של אנטישמיות לעמדה התקפית-יוזמת. עלינו להפסיק לאפשר לאחרים להגדיר את תנאי ביטחוננו.

עוד לפני ראש השנה, אתחלתא תפרסם את "תורת הלחימה למאבק באנטישמיות באמריקה." מסמך מקיף זה מציג אסטרטגיה חדשה, אשר ממסגרת מחדש את המאבק באנטישמיות כהגנה על ערכי הדמוקרטיה המערבית ומקדמת זהות יהודית גאה ופרטיקולרית. זו אסטרטגיה שמתחילה בהגדרת המטרה הפשוטה של הבטחת תחושת הביטחון במרחבים היהוד