top of page

הביקורת של צ'אק שומר וקריאת ההשכמה הנדרשת ליהדות אמריקה

מה קרה


הביקורת של הסנאטור צ'אק שומר על ראש הממשלה וקריאתו לבחירות חדשות בישראל משקפות רגע מכונן ביחסי ארה"ב-ישראל, וגם ביחסים בין יהדות ארה"ב לישראל. דבריו של שומר, שהביע חוסר נוחות פוליטית ו'יהודית' כאחד כלפי ישראל, מדגישים את התחושות המורכבות של יהודים אמריקאים מהזרם המרכזי כלפי ישראל שמועצמות לנוכח התמונות שיוצאות מעזה. ישראל חייבת לעשות חשבון נפש מה הביא את אחד מגדולי תומכיה לעשות צעד כה חריג. עם זאת, המיסגור של ישראל בשיח הציבורי האמריקני, שמתדלק את תחושת אי הנוחות הזו, הוא במידה רבה תוצאה של כישלון של מנהיגות יהדות אמריקה, שיש לה אחריות מסויימת למאפייני השיח הנוכחי.


מה זה אומר לנו על יהדות אמריקה


אמריקאים רבים  מפרשים אתגרים חברתיים וגם את הפוליטיקה הבין-לאומית דרך תיאוריות של פוליטיקת הזהויות. לפי תיאוריה ביקורתית של גזע (Critical Race Theory), העולם מחולק למדכאים לבנים ופריבלגים, ולמיעוטים מדוכאים. יהודים מקוטלגים פעמים רבות כלבנים פריבילגים. התפיסה הזו קנתה לה גם אחיזה במחוזות המפלגה הדמוקרטית של שומר. סיווג זה מוביל למה שניתן לתאר כ'מחיקה יהודית', כלומר, בשל ה'פריבילגיות' שלהם מופקעת מהיהודים בפועל הזכות להגדיר בעצמם את זהותם ואת הקשר שלהם לישראל, והקול הציבורי שלהם מוגבל. המיסגור של יהודים כלבנים הופך את האנטישמיות בעיניים אמריקאיות ל'צרות של עשירים,' ולכן אין ליהודים כמעט בני ברית בקרב מיעוטים אחרים. יתירה מכך, המיסגור של יהודים כלבנים תרם לקטגוריזציה של מדינת היהודים כמדינה לבנה וקולוניאלית, מה שמחריף את תחושת חוסר הנוחות היהודית.

צ'אק שומר

בהכללה, התופעה של מיסגור יהודים כלבנים לא זוכה להתנגדות נחרצת מצד מנהיגים יהודים בארה"ב, אשר נוטים למקד את ביקורתם בביטויים בוטים יותר של אנטישמיות. המיסגור הזה לא מוגדר כלל כאיום בקרב הרוב המוחלט של הארגונים היהודים באמריקה. הסיבה לכך שיהודים רבים מאמצים את מסגרת השיח הפרוגרסיבית ורואים בעצמם לבנים. תופעה זו מאתגרת את הלכידות הקהילתית ואת היכולת של הקהילה היהודית לקדם מטרות קולקטיביות, כמו תמיכה בישראל או התנגדות לאנטישמיות משמאל. זו המשמעות האמיתית של סיום תור הזהב של יהדות ארה"ב.


מה יהדות אמריקה צריכה לעשות כעת


אירועי ה-7 באוקטובר הובילו לתמיכה ולהזדהות חסרות תקדים מצד קהילות יהודיות בעולם עם ישראל, אולם חלון ההזדמנויות לא נוצל עד כה כדי להפריך את המסגרת הבינארית הפשטנית של CRT שמקטלגת יהודים כלבנים.


חלון ההזדמנויות הזה נסגר במהירות. יש צורך במנהיגות נועזת כדי לקרוא תיגר על מאפייני השיח הנוכחי, מנהיגות שתתמוך במאבקם של מיעוטים אבל תתעמת עם 'תעשיית הגיוון, השיוויון וההכללה' (DEI) בארה"ב, אשר חודרת למערכת החינוך האמריקאית, לתקשורת, לפוליטיקה  ולאמריקה התאגידית, ומוחקת את הזהות היהודית ומכפישה את ישראל כמדינת קולוניאלית.


ההתמודדות עם המאבק היהודי במחיקה היהודית ועם הטענות שישראל היא מפעל קולוניאלי מחייבת אתחול מחדש של הפוליטיקה היהודית באמריקה. אולי גם בקרב יהדות אמריקה, באופן מטפורי, נדרשות "בחירות חדשות" למנהיגות רעננה.

Comments


bottom of page