top of page

התמודדות עם גל האנטישמיות דרך הינדוס לאחור של תרבות ה-WOKE

התמודדות עם הגל האחרון של האנטישמיות דורשת גישה חדשה. במאמר דעה שפרסמנו לאחרונה עם דייוויד ברנשטיין מנכ"ל המכון היהודי לערכים ליברליים ופרן אופנהיים המייסדת של Israel brand group ב-EJewish Philanthropy, טענו כי הניסיונות של קהילות יהודיות לרתום את 'המרכז' באמריקה למלחמה באנטישמיות ולתמיכה אקטיבית בישראל נכשלו. במקביל, קבוצות אסלאמיסטיות אמריקאיות תומכות חמאס יחד עם קבוצות פרוגרסיביות, ניצלו את העלייה של תיאוריית הגזע הביקורתית (CRT), ומדיניות הגיוון, השוויון וההכללה (DEI), ואת קואליציית המיעוטים (הצטלבויות, intersectionality) כדי לגרום לאמריקאים רבים מהמרכז להבין את הסכסוך הישראלי-פלסטיני דרך עדשות המאבק הבין-גזעי בארה"ב, וכך הציגו את היהודים ואת ישראל כלבנים וקולוניאליסטים, ואת חמאס, כארגון של אנשים חומים מדוכאים.


המסגור הזה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני כאילו היה קשור למאבקים הפנימיים בארה"ב יצר תחושה אצל אמריקאים רבים שהסכסוך הזה רלוונטי לחיים שלהם, וכך יצר באופן מוזר תמיכה נרחבת בחמאס בארה"ב, והפך את ההתנגדות לישראל לסמל של התנועה פרוגרסיבית. המטרה של המחאות נגד ישראל בקמפוסים בארה"ב מסוות לעתים קרובות מטרה עמוקה יותר: התקפה על מבנה הכוח החברתי האמריקאי, הנתפס בעיני הפרוגרסיבים, כמושתת על גזענות מוסדית לבנה. ולכן, המפתח להילחם באנטישמיות טמון בהגדרה מחדש של האנטישמיות לא כבעיה יהודית, אלא כבעיה של אמריקה , שכן אלה ערכי הליבה האמריקאיים והסדר החברתי שמאותגרים במחאות האלה.


המאבק בזן הנוכחי של האנטישמיות , שהוא יותר רך ויותר חמקמק מהאנטישמיות המסורתית, הוא בבסיסו, מאבק של רעיונות. כדי להתמודד איתו נדרשת מסגרת רעיונית חזקה, אבל גם גישה פרואקטיבית להפיכת המסגרת זו לבסיס לפעולה חברתית שרותמת גם קבוצות מחוץ לקהילה היהודית. ניתן ללמוד מההתפתחות של תיאוריות הקשורות ל-CRT, שהחלו כמושגים אקדמיים ואז הם תורגמו לאקטיביזם של תנועות חברתיות ופוליטיות, כולל בקרב קבוצות אמריקאיות שבהן יש אהדה לחמאס.


הנדסה לאחור של ה-WOKE

כדי שהמושגים והתיאוריות הללו יאומצו גם מחוץ לאקדמיה, הם הומרו לססמאות קליטות ולרעיונות מופשטים ומתומצתים. הרשתות החברתיות מילאו תפקיד מכריע בהפצת רעיונות אלה. תנועות לצדק חברתי שילבו מושגים אלה ברטוריקה ובאסטרטגיות שלהן. תאגידים ומוסדות יישמו יותר ויותר יוזמות DEI, לעתים קרובות בתגובה ללחץ ציבורי. לבסוף, מושגים אלה חדרו לשיח הפוליטי המרכזי והפכו להיות חלק אינטגרלי ממנו.


כתוצאה מכך נוצרו שיתופי פעולה בין קבוצות מחאה שונות ומיעוטים, בתופעה שניתן לכנותה 'קואליציית המיעוטים', שכן הם תפסו את המאבק של כל אחת מהן, נובע מאותה מערכת דיכוי של הממסד הלבן. התפיסה הזו הובילה למסגור מחדש של סוגיות חברתיות רבות. הרעיונות האלה של תיקון וצדק חברתי, הם בבסיסם רעיונות נאצלים, ואולם הבעיות התעוררו כשהם הפכו למטרה של אקטיביזם טהרני, מוסרני וטוטאלי, שמבקש לערער את הסדר החברתי ואת ערכי הליבה שעליהם הוא מושתת, ובכך הוא יוצר צורות אחרות של הטיה ואפליה, כולל אנטישמיות.


המאבק היהודי למען הערכים האמריקניים

מציירים מחדש את דגל ארה"ב

בשם 'תעשיית' ה-CRT, ערכי ליבה אמריקאיים מאותגרים. למשל, שלטון החוק והשמירה על הסדר הציבורי בקמפיין Defund the Police שקרא לפרק את המשטרה; מריטוקרטיה ועבודה קשה - בשם התפיסה של גיוון בכל מחיר, גם על חשבון מצויינות; סובלנות והכלה - כפי שבא לידי ביטוי ב'תרבות הביטול'; ואפילו פטריוטיות  - כפי שבאה לידי ביטוי בתמיכה הויראלית של 'מכתבו של בן לאדן לאמריקה'.


ישראל והקהילות היהודיות נכשלו לרתום את המרכז האמריקאי למאבק באנטישמיות מכיוון שלא הצליחו לייצר את אותה הרלוונטיות שיצרו תומכי חמאס בארה"ב. הפסדנו בתחרות על הרלוונטיות אך לא הפסדנו את הרוב, שכן סקרים מראים שהתמיכה הבסיסית בישראל נותרה יציבה, ולכן עוד לא מאוחר ולנסות ליצור מסגרות רלוונטיות כאלה.


אנחנו מציעים אסטרטגיה בה הקהילה היהודית הופכת את הרעיון של בנייה מחדש של המרכז הפוליטי והחברתי על בסיס ערכי הליבה, להיגיון מארגן ולאקטיביזם. האסטרטגיה הזו תכלול: ניסוח ערכי הליבה בשפה נגישה; שימוש ברשתות החברתיות להפצת רעיונות אלה באופן נרחב; יצירת קשרים עם מגזרים ומיעוטים אחרים בחברה האמריקאית על בסיס קואליצייה של קבוצות הרוב שנפגעות מההטייה שיוצרות מסגרות השיח הפרגורסיביות; פיתוח מסגרות להבנת אנטישמיות פרוגרסיבית דרך הפריזמה של איומים על ערכים אמריקאיים משותפים; קידום היישום של רעיונות אלה באקדמיה, בתאגידים, ובתקשורת; והחדרת ערכים אלה לשיח הפוליטי המרכזי.


ההתמודדות עם עליית האנטישמיות באמריקה מחייבת את הקהילות היהודיות למסגר מחדש את האתגר כך שיהיה רלוונטי לקהלים מעבר לקהילה היהודית, לבנות קואליציות רחבות עם כאלה שיש להן אינטרס ולהשתתף במאבק הרעיוני על אמריקה, וכל אלה לצד מאמצים נרחבים של אקטיביזם. על ידי הצגת האנטישמיות כבעיה אמריקאית המאיימת על ערכים משותפים, הקהילה היהודית יכולה לגייס מערך מגוון של בעלי ברית ולבנות מחדש מרכז חזק בחברה האמריקאית המקוטבת.


זה אינו רק מאבק למען יהודים אמריקאים; זהו מאבק על נשמתה של אמריקה עצמה ובעצם של הדמוקרטיות המערביות בכלל. הגיעה העת לחזית מאוחדת שתוביל הקהילה היהודית נגד סוכני הכאוס מהשמאל ומהימין הקיצוני כאחד, המבוססת על ערכים משותפים  של חברה מגוונת ודמוקרטית.

Yorumlar


bottom of page