שחר של יום חדש
- dor742
- 22 ביוני
- זמן קריאה 3 דקות
זה היה לילה היסטורי בו התייצבה ארה"ב של טראמפ בצד הנכון של ההיסטוריה. מלבד הקרנת העוצמה
האמריקאית (והישראלית), המשמעות היא שככל שההפצצה גרמה לנזק כבד למפעל הגרעין האיראני, המטרה המוצהרת של המלחמה אליה יצאה ישראל הושגה. אין ספק שמכת הפתיחה המהממת שהנחיתה ישראל על איראן איפשרה את ההתייצבות האמריקאית ברגע האמת. חשוב לזכור, ארה"ב לא עשתה זאת למען אינטרסים ישראליים, אלא בראש ובראשונה למען אינטרסים אמריקאיים.
ככל שהדברים קשורים בפרוייקט הגרעין, נוצרו התנאים לסגור את האירוע מבחינת ישראל ולסיים את המלחמה (אולי בניכוי של פגיעה במספר יעדים בודדים שחשיבותם טקטית).גם בהתמודדות עם האיום הטילי, לאחר שישראל הצליחה להשמיד יותר ממחצית ממשגרי הטילים של האויב, כל תקיפה נוספת צפויה להניב תועלת הולכת ופוחתת.
הבעיה כמובן, שמלחמה אפשר לפתוח באופן חד-צדדי, אבל קשה לסיים אותה בצורה כזו.
כמה נקודות ודילמות להמשך:
התגובה האיראנית הצפויה
תגובה האיראנית היא ודאית. אולם האיראנים הם לא "מתאבדים שיעים" (הו, האירוניה!), ולכן האתגר שלהם יהיה למצוא את המתאם בין האזהרות המפוצצות שלהם לפני התקיפה, לבין הרצון להגביל את תגובת הנגד האמריקאית באופן שלא ימשיך ויערער את המשטר. יש לזכור שגם יכולת התגובה האיראנית כבר הרבה יותר מוגבלת ממה שהייתה. סגירת מיצרי הורמוז הצפויה, גם היא תוביל את איראן לעמדת נחיתות מול הצי האווירי האמריקאי באיזור.
שאלת הפרוקסי
החות'ים בוודאי יצטרפו למערכה, אבל לא ברור אם ההצטרפות הזו תהיה חד-פעמית או 'כרונית' וקבועה. חזבאללה הלבנוני מצוי בדילמה גדולה, וקשה לראות אותו לוקח סיכונים לנוכח מצבו בלבנון, אם כי לא ניתן לקבוע זאת בוודאות. המיליציות השיעיות צפויות לפעול ולפגוע באינטרסים אמריקאים באיזור, אם כי גם סד הלחצים הפנימיים שם עליהם גדול.
מלחמת התשה
אנו לא מסכימים עם מומחים שונים שטוענים שמטרת האיראנים למשוך את ישראל למלחמת התשה. כל יום שהשמיים של איראן "כבושים" הוא יום משפיל עבור המשטר, ובכל יום כזה נכסי המשטר ממשיכים להתכלות. איראן היא לא ארגון טרור שהשתלט על שטח כמו אלה שהיא מממנת ושפועלים לפי היגיון של התשה נגד ישראל. ולכן לדעתנו איראן תשאף להגיב למתקפה האמריקאית ואז תחפש לסגור את האירוע. אבל כשהמשחק הוא סכום אפס, יהיה קשה מאוד למצוא את הנוסחה לסיימה.
בין הפיתוי להפיל את המשטר לכניסה למלחמת ברירה
אחרי שפרוייקט הגרעין נפגע, גדל הפיתוי הישראלי לפעול להפיל את המשטר האיראני, גם אם לא כיעד מוצהר. זהו יעד מורכב מאוד שלישראל אין שליטה עליו. הרווח הפוטנציאלי של החלפת המשטר כל כך גבוה, שהוא יעמיד דילמה שהיא בבחינת: Very High Risk, very High Reward. הסיכון של ישראל הוא להיגרר למלחמה כרונית הרסנית. מומלץ לקברניטים להפנים שהתקיפה בפורדו עשויה להיות נקודת מפנה גם בדעת הקהל הישראלית, והקונצנזוס סביב המלחמה (וגם התמיכה של בעלות ברית) צפוי באופן טבעי להישחק. אם ייעשה ניסיון לחסל את חמנאי, נדע כיצד הדילמה הזו הוכרעה.
לפרוייקט הגרעין שני רכיבים: יכולת ומוטיביציה
ישראל וארה"ב פגעו קשות ביכולות של הפרוייקט: במדענים שהיה להם את הידע, במתקנים, בטכנולוגיה, ובחומרים. ועדיין, יש לשער שהנזק ליכולות אינו מושלם, והוא בר שיקום תוך מספר שנים. השאלה היא מה המתקפות יעשו למוטיבציה האיראנית. לאחר הזעם הראשוני, אפשר שהמלחמה תוביל לנחישות איראנית גדולה יותר להשיג את "הפצצה", ובתרחיש אחר, דווקא לריסון.
להיסטוריה אין אף פעם סוף טוב סופי ומוחלט. כך או כך, בפרספקטיבה היסטורית עתידה מצבה של ישראל טוב הבוקר לאין שיעור ממה שהיה, גם לנוכח האתגרים המורכבים והמציאות הקשה שכולנו חווים.
קראו את עדכוני המלחמה המיוחדים שלנו:
אנשי המערב לוקים בעיוורון וחוסר הבנה של התרבות ואופן החשיבה המזרחי ושל האיראנים בפרט
השאלה היא אם האיראנים הם מתאבדים שיעים או לא איננה פשוטה - ויש סיכויים לא קטנים בכלל שהם כן. החשיבה הדתית שלהם מזכירה ארמגדון ומהדי המשיח שיבוא איתו.
איראן בהחלט כן חושבת במונחים שמזכירים ארגון טרור. נשק הטילים מופעל נגד אזרחים במגמה ליצור טרור, כאוס, תחושות חולשה וכניעה של העורף הישראלי ובעקבותיו כניעה ישראלית.
אסטרטגיית הההתשה היא אולי היחידה שנשארה להם. בנוסף להתשה של טפטופי טילים מאיראן ומהפרוקסיז כולל לבנון ותימן, הם ינסו לעשות כמה פעולות טרור/מלחמה "גדולות" כדי לייצר אימפקט תודעתי, קודם כל אצלם. זה יכול להיות הטבעת נושאת מטוסים אמריקאית, פגיעה בארה"ב/ישראל מחוץ למזה"ת, התנקשויות וכד'. זה גם עניין של כבוד. מובן שאם יש…