מה צריך לעשות בצפון מול חזבאללה

נייר מדיניות

התמונות מצפון הארץ קורעות את הלב ומצביעות על המצוקה האסטרטגית של מדינת ישראל. על הממשלה מופעל לחץ עצום לצאת להתקפה כנגד חזבאללה, בזמן שהצפון בוער ועשרות אלפי מפונים אינם יכולים לחזור לבתיהם. 

האמת המרה

כדי להתמודד מול האיום בצפון יש להביט נכוחה במציאות ולהפנים כמה אמיתות לא פשוטות:

• חזבאללה העלה הילוך במלחמה שלו מול ישראל. הארגון ערוך ומוכן ואולי אפילו יברך על הסלמה כוללת של הלחימה בינו לבין ישראל. בתחילת המלחמה היה נראה שנסראללה רגיש למתח הבין-עדתי בלבנון וכפוף להוראות מאיראן שהעדיפו שלא להסלים את המצב, אך לא עוד.
  

• קיימת דעה רווחת שגורסת שלנוכח המציאות הקשה, ישראל צריכה למהר לעסקה עם חמאס, כדי להתמקד בצפון. או אז ישראל צריכה להציג אולטימטום לחזבאללה, שאם לא ימלא אותו, היא תעבור לאופנסיבה. יש לצאת מנקודת הנחה סביבה שחזבאללה לא ימלא את האולטימטום.
  

•  האמת המרה היא שלישראל אין אופציה צבאית מול חזבאללה והיא נמצאת בנחיתות אסטרטגית. ישראל יכולה להביא את לבנון לתקופת האבן ולפגוע קשות בחזבאללה, ואפילו לכבוש את דרום לבנון, ועדיין, היא לא תוכל להכריע את חזבאללה ואת מערך השלוחים האיראני שיצטרף אליו בעצימות גבוהה (בתרחיש מסויים, גם איראן עלולה להצטרף למערכה). כמו חמאס, חזבאללה רגיש הרבה פחות לאבידות ולהרס מכפי שהיינו רוצים להאמין. ספק אם אלה הקוראים למערכה מלאה בצפון מפנימים את משמעות ההרס שייגרם לישראל ממהלך כזה.
  

• השיח הישראלי על הפסקת אש בעזה מגלם הנחת עבודה שהיא עניין של החלטה ישראלית, אולם יש לקחת בחשבון אפשרות סבירה שחמאס לא מעוניין בשום עסקה בשלב הזה, אלא בהמשך המציאות הנוכחית שבה ישראל מדממת פנימית וחיצונית. לא בטוח שהפיתרון לצפון עובר בעזה.
  

• קיימת דיעה רווחת נוספת שישראל צריכה לחתור להפסקת אש  כדי להתכונן לעימות עם חזבאללה בתנאים גיאו-אסטרטגיים נוחים יותר בעתיד. ואולם אין לכאורה סיבה שיהיו תנאים נוחים יותר מבחינה גיאו-אסטרטגית. לישראל אין מנוף אמיתי על מפעל ההצטיידות של חזבאללה. גם אם ישראל תצטייד בעוד מטוסי F35 וחזבאללה לא יצטייד באף טיל נוסף, התמונה האסטרטגית לא תשתנה.
  

אז מה עושים מול חזבאללה?

• הערכה מחדש של סדר העדיפויות הלאומי היא קריטית ודחופה: האתגר הלאומי המרכזי הוא הסתגלות מהירה ועדכון תוך כדי מלחמה של תפיסת הביטחון הלאומי של ישראל. ולכן ההשתהות עם תחקירי ה-7 באוקטובר עלולה להיות הרסנית עבור מדינת ישראל. גם חוסר ההיענות לדרישה לבחון מחדש את תקציב מערכת הביטחון לפני הרכישה הפזיזה של מטוסי קרב יקרים, היא לדעתנו טעות מרה.
  

• עדכון תפיסת ההגנה המרחבית על יישובי הצפון: בשנותיה הראשונות של המדינה ההישענות על יישובי הספר הייתה חלק אינטגרלי מתפיסת הביטחון הישראלית. התפקיד של יישובי קו העימות היה לשמש כחומת המגן הראשונה בפני פלישה, לממש את ריבונות המדינה ולקבוע את גבולותיה, ולהוות מעין חיישנים לשינויים המתרחשים בשטח שיש להם משמעות ביטחונית. התפיסה הזו נשחקה עם השנים, והיישובים הללו שנתפסו בעבר כנכס ביטחוני, הפכו לנטל, ובתחילת המלחמה הם פונו עוד לפני שחזבאללה ירה ירייה אחת. אבל תפיסת ההגנה המרחבית (ראו כאן) תרמה בזמנו לחוסן הקהילתי והלאומי בכך שהיא יצרה הלימה רחבה יותר בין המטלה הביטחונית של תושבי קו העימות, למרחב המחייה שלהם ולמקום פרנסתם, ולכן היא גם יותר 'עמידה' בפני מלחמות ממושכות, וזה עשוי להיות הפיתרון האופטימלי להחזרת תושבי הצפון לביתם.
  

• לחדש את העבודה עם 'שלוחים' לבנונים: ישראל צריכה לחזק את הכוחות הלאומיים הלבנונים ואת הנוצרים, הדרוזים והסונים בלבנון, אשר מודאגים מהחתירה של חזבאללה ואיראן תחת ריבונות המדינה והפיכתה למדינה כושלת. אף כי ישראל נכוותה מתמיכתה במרונים במלחמת לבנון הראשונה, הזמנים השתנו ותמיכה באימונים, בנשק, בכסף, ובסיוע הומניטרי ואזרחי בכוחות אלה נגד חזבאללה הם צו השעה. ישראל הסתבכה במלחמת לבנון הראשונה כי התערבה בדינמיקה הפנים לבנונית, ואולם כעת, היא עלולה להסתבך במלחמת לבנון השלישית כי לא עשתה זאת.
  

• הכנת המשק, החברה והצבא ללחימה ארוכה ולטיפוח חוסן: ישראל נדרשת לגבש חשיבה מחודשת על היערכותה הביטחונית, הכלכלית, המדינית והדיפלומטית לתקופה ארוכה של מלחמה ואי-יציבות. במיוחד, טיפוח החוסן וגמילה מהקיטוב החברתי והשיח המפלג הם עניין קיומי.
  

• תיעדוף של שדרוג מערך החוץ ויכולות של עוצמה רכה: ישראל חייבת להגדיל ולתחזק את האשראי הבין-לאומי שלה בזמן של לחימה ארוכה, לנהל אופנסיבה תודעתית נגד איראן וחזבאללה וכמובן גם לעגן את הלגיטימציה לקיומה. אחת הסיבות המרכזיות למצוקה הבין-לאומית הנוכחית של ישראל, היא כי היא לא תיעדפה את העיסוק בזירה הבין-לאומית (כתבנו על כך כאן), למלחמה בצפון ישראל חייבת להגיע מוכנה יותר.  
  

אין פתרון קסם לאתגר בצפון, והעתיד של מדינת ישראל יהיה מורכב יותר מאשר בעבר. אבל זה המקום להזכיר שמכלול היכולות של חזבאללה ומערך השלוחים האיראנים, אינו מיועד או בנוי כדי להכריע צבאית את צה"ל, אלא לשבור את רוחה של החברה הישראלית. אם תעשה את הדברים נכון, ישראל עשויה להגיע למערכה הבאה כשהיא מוכנה יותר צבאית, מנטאלית ותודעתית, כשהאשראי הבין-לאומי שלה משופר, ובזמן שחזבאללה מתמודד עם אילוצים פנימים משמעותיים יותר. עם ישראל ח