top of page

מסקנות מהפרלמנט של אתחלתא: 'האזרחותיות' הנמוכה של החרדים

מחדל ה-7 באוקטובר לא הפיל את הממשלה, אבל נראה שאחרי ששר הביטחון גלנט הכריז שמערכת הביטחון לא תגיש את חוק הגיוס ללא הסכמה מלאה בקואליציה, סוגיית גיוס החרדים לצה"ל עשויה לעשות כן. 


בתמצית


בתקופה הראשונה שלאחר של ה-7 באוקטובר, חגגה התקשורת הישראלית את התנדבותם של חרדים רבים למאמץ המלחמתי, ובעקבותיה גם העיתונות הבין-לאומית (ראו פה בניו-יורק טיימס). ואולם, עם תום הפסטיבל התקשורתי , מתגלה האמת המרה: לפי נתונים רשמיים של צה"ל מספר המתגייסים החרדים נותר זהה, למרות מאמץ גדול יותר של מערכת הביטחון לגייס אותם. החברה החרדית ברובה המוחלט לא תורמת למלחמה קיומית, גם אם לא מעט חרדים רבים מתנדבים בזק"א ובמסגרות אחרות. ה-7 באוקטובר היה אירוע בסדר גודל היסטורי, אבל המחט אצל החרדים לא זזה.


על 'אזרחותיות' בקרב החרדים


הקהילה החרדית מהווה קשת רחבה של זרמים והיחס שלהם למדינה לא אחיד. ועדיין, ניתן לקבוע בהכללה שלחרדים יש תחושת "אזרחותיות" נמוכה, כלומר תחושות המחוייבות והאחריות שלהם למדינה ולקולקטיב הישראלי, מוגבלות. רובם לא רואים את עצמם כחלק מההוויה הישראלית, ואין להם תחושת בעלות (Ownership) על הפרוייקט הציוני.  למרות שהם למדו לשחק במיומנות בשדה הפוליטי, המדינה היא נתפסת כגורם שמאיים לשבש את האוטונומיה שלהם לנהל את עניינם בעצמם בהובלת גדולי הדור. רובה של של הפוליטיקה החרדית לא עוסק כלל בשאלות מאקרו מדיניות או כלכליות כלל-ישראליות, והחבירה שלהם לימין נובעת בעיקר מפוליטיקת הזהויות ולא מאידיאולוגיה. 

Haredim soldiers

הניתוק של החרדים מההוויה הישראלית מגולמת גם בתגובת מנהיגי הציבור שלהם לדו"ח מודי'ס שהוריד את דירוג האשראי של ישראל: למרות שבדוח ביקורת מרומזת על הכספים הקואליציוניים (חלקם הגדול לסקטור החרדי), התגובה של מנהיגי הציבור החרדי התייחסה להחלטה של רה"מ להוציא תגובה לדוח בשבת. לנוכח התחזיות הדמוגרפיות שצופות שעד 2050 כרבע מאוכלוסיית ישראל תהיה חרדית, ההשלכות של הגישה הזו לא מבשרות טובות למדינה. 





השלכות לטווח הקצר


  • החרדים לא יתנדבו מעצמם לצמצם את הפערים בנטל. ללא דרישה חד-משמעית של שאר הקהילות הנושאות בנטל, לא נראה שינוי.

  • הציונות הדתית מהווה את מגזר המפתח, משום שהוא  דוגמה חיה לשילוב בין לימוד תורה לנשיאה בנטל, ומשום שיש למפלגת הציונות הדתית מנופים על החרדים כחלק מגוש הימין. לנוכח מספר האבידות הגדול בקרבם במלחמה, אכן נרשמת התעוררות בעיתונות הציונות הדתית בנוגע לסוגייה. ואולם, ספק אם הציונות הדתית תלך כל הדרך, גם משום שדווקא הבולטים שבנבחרי הציבור שלה, ובהם סמוטריץ' ובן גביר, לא שרתו שירות משמעותי בעצמם,  ויעדיפו אידיאולוגיה על פני צדק.

  • ללא תחושת אזרחותיות מפותחת אצל החרדים, זה לא יהיה חכם (גם אם יהיה צודק) לקדם שיוויון מלא בנטל, ובטח שלא דרך כפייה שיכולה להביא לכאוס. יחד עם זאת, אין מנוס מקידום השתתפות בנטל, רחבה הרבה יותר.

  • במידה ולא יגיעו להסכמות עם מנהיגי הציבור החרדי, במקום כפייה, המדינה צריכה להפסיק לסבסד את מפעל לימודי הקודש של המגזר החרדי. זה לא בהכרח יביא את החרדים להתגייס, אבל יחייב אותם, לכל הפחות, להיכנס לשוק העבודה ולהגדיל את תרומתם לכלכלה הישראלית.

זום אאוט


  • לאור הקיטוב החברתי, יש ניסיונות אינספור של החברה האזרחית לבנות סיפור ישראלי חדש, סיפור אשר משלב את כל השבטים של החברה הישראלית. האמת המרה שאין סיפור כזה שיהיה גם מקובל על חלקים רחבים במגזר החרדי, וגם כזה שיכול להוות בסיס לנראטיב לאומי חדש.

  • יחד עם זאת, אפשר להגיע למה שאנו מכנים באתחלתא דינמיקה של "שבטיות קונסטרוקטיבית": איזון אופטימלי חדש ובהסכמה בין הקהילות והשבטים השונים שייצוק תוכן מחודש בערך הממלכתיות. על כך נרחיב בעתיד. 

בשל אוסף נסיבות ייחודי ברמה היסטורית, קיימת היום הזדמנות ליצור חברה בריאה יותר, ואסור למסמס אותה עם סידור ביניים חלבי. 


* חלק מהרעיונות בטקסט עלו 'בפרלמנט של אתחלתא'  פורום של מנהיגים חברתיים שהתכנס לקראת סוף השבוע שעבר (ומתכנס כל מספר שבועות) לדון באחד מהנושאים שבהם עוסקת אתחלתא. עם זאת, המסקנות המוצגות כאן מייצגות את עמדת אתחלתא בלבד. עוד על מפגש הפרלמנט בעמוד הלינקדאין שלנו


Comments


bottom of page