ישראל עומדת לסיים את המלחמה מול חיזבאללה עם הישגים צבאיים טקטיים מובהקים, אולם אין שום בטוחה שאלה יתרגמו לניצחון בר-קיימא ולטווח הארוך. לאחר מלחמת לבנון השנייה, "ההישג" הישראלי בדמות החלטה 1701 שהייתה אמורה לוודא נוכחות של כוחות חזבאללה רק מצפון לליטני, נשחק מהר מאוד והפך את ההחלטה לאות מתה. האם אנו צפויים לשידור חוזר?
מטרת המלחמה של ישראל הייתה החזרת תושבי הצפון והסגת מחבלי חזבאללה מצפון לנהר הליטני. ההסכם המסתמן מספק לה את ההישגים האלה. מטרת המלחמה הטקטית של חזבאללה הייתה אחת - להמשיך להתיש את ישראל כל עוד היא נלחמת בעזה - ובזה חיזבאללה נכשל ושילם מחיר עצום: ישראל השמידה את רוב מאגר הטילים של חזבאללה, חיסלה כמעט לחלוטין את הנהגתו, השמידה את מעוזיו סאללה, ותרחישי האימים על גורדי שחקים קורסים בתל אביב לא התממשו.
אף כי נקודת הסיום של ישראל משופרת יותר במלחמה זו מאשר במלחמת לבנון השנייה, עדיין תוצאות המלחמה ייבחנו לטווח הארוך. ניצחון במלחמה אינו נמדד בתוצאות המיידיות של הקרבות, אלא בתהליכים, בנראטיבים ובמגמות שמתהווים לאחריה. כאן צריך לומר, שלארגוני ההתנגדות האסלאמיסטים (המוקאוומה) יתרון מובנה על דמוקרטיות פתוחות ביכולת שלהם לעצב נראטיבים 'מחייבים'. ככל הנראה, שיעים שיוצאים נגד הנראטיב של חזבאללה לא יהיה מחזה נפוץ. לעומת זאת, בישראל יש כבר רבים שטוענים, חלק בצורה עניינית ואחרים מטעמים פוליטיים, שמשמעות ההסדר המסתמן הוא שישראל לא ניצחה את המלחמה.
מה התהליכים שישראל הייתה רוצה להניע?
ההישג האולטימטיבי של המלחמה הוא האצת מגמות שיביאו לפירוק חזבאללה מנשקו על בסיס החלטה 1559 של האו"ם מ-2004. אולם יעד זה עשוי להיות שאפתני מדי, ולישראל לא יכולה להיות עליו השפעה מכרעת, אלא הוא תלוי בעיקר בדינמיקה הפנים-לבנוניות. ולכן, פרט להישגים המיידים של החזרת תושבי הצפון לבתיהם והשגת כוחות חזבאללה מצפון לליטני, מה שקרוב יהיה לניצחון ישראלי 'מוחלט' בר קיימא ולטווח הארוך, הוא האצה של המגמות הבאות:
יישום אפקטיבי של החלטה האו"ם 1701
מוך לגבול, והיא הפציצה את מעוזיו בביירות בשגרה. ישראל פרקה את התפיסה הצבאית של חזבאללה, ותרחישי האימים על גורדי שחקים קורסים בתל אביב לא התממשו.
אף כי נקודת הסיום של ישראל משופרת יותר במלחמה זו מאשר במלחמת לבנון השנייה, עדיין תוצאות המלחמה ייבחנו לטווח הארוך. ניצחון במלחמה אינו נמדד בתוצאות המיידיות של הקרבות, אלא בתהליכים, בנראטיבים ובמגמות שמתהווים לאחריה. כאן צריך לומר, שלארגוני ההתנגדות האסלאמיסטים (המוקאוומה) יתרון מובנה על דמוקרטיות פתוחות ביכולת שלהם לעצב נראטיבים 'מחייבים'. ככל הנראה, שיעים שיוצאים נגד הנראטיב של חזבאללה לא יהיה מחזה נפוץ. לעומת זאת, בישראל יש כבר רבים שטוענים, חלק בצורה עניינית ואחרים מטעמים פוליטיים, שמשמעות ההסדר המסתמן הוא שישראל לא ניצחה את המלחמה.
מה התהליכים שישראל הייתה רוצה להניע?
ההישג האולטימטיבי של המלחמה הוא האצת מגמות שיביאו לפירוק חזבאללה מנשקו על בסיס החלטה 1559 של האו"ם מ-2004. אולם יעד זה עשוי להיות שאפתני מדי, ולישראל לא יכולה להיות עליו השפעה מכרעת, אלא הוא תלוי בעיקר בדינמיקה הפנים-לבנוניות. ולכן, פרט להישגים המיידים של החזרת תושבי הצפון לבתיהם והשגת כוחות חזבאללה מצפון לליטני, מה שקרוב יהיה לניצחון ישראלי 'מוחלט' בר קיימא ולטווח הארוך, הוא האצה של המגמות הבאות:
יישום אפקטיבי של החלטה האו"ם 1701
אכיפה אפקטיבית של צבא לבנון וכוחות בין-לאומיים. הבטחת מנגנון פיקוח ארוך טווח שימנע שיקום התשתיות הצבאיות של חזבאללה.
איזור הגבול מדרום לליטני יהיה נקי מכוחות חזבאללה.
ערעור על מעמדו של חזבאללה כהגמון בלבנון:
אתגור פוליטי וחברתי אפקטיבי של מתנגדי חזבאללה מעדות אחרות, ואולי אף בקרב העדה השיעית עצמה.
פגיעה בתשתיות הכלכליות של חזבאללה המאפשרות את מימון פעילויות הארגון.
איבוד זכות הוטו של חזבאללה לבחירת נשיא ללבנון.
העמקת השת"פ האיזורי ודחיקת איראן מלבנון
מניעת השתלטות איראנית על תהליך השיקום בלבנון, ותחת זאת, הובלה איזורית או מערבית של תכניות אלה.
בניית חוסן חברתי וכלכלי בצפון
שיקום מהיר של יישובי הצפון והכנתם ליום שאחרי. השקעות בחינוך, תשתיות ובריאות בצפון ישדרו עוצמה פנימית ויעודדו חזרת תושבים.
מתן תמריצים כלכליים שיחזקו את הנוכחות האזרחית והחוסן הלאומי באזורי הגבול.
חיזוק הנראטיב הישראלי בזירה הבין-לאומית
יצירת תמיכה גלובלית רחבה בצעדי ישראל, תוך הדגשת הזכות להגנה עצמית והנזק שגורם חזבאללה לא רק לישראל אלא גם ללבנון ולעולם הערבי כולו.
כיווני חשיבה ופעולה
החיים אינם סרט הוליוודי ולמלחמה הנוכחית לא יהיה סוף טוב סופי ומוחלט. התבוסה בשדה הקרב לא תגרום לחזבאללה ולאיראן מלזנוח את חזונם ואת מטרתם הג'אהדיסטית מול ישראל. ישראל חייבת כבר להיערך למערכה הבאה באמצעים מדיניים, דיפלומטיים ואזרחיים לשם קידום התהליכים והמטרות כפי שהוגדרו לעיל. בין השאר עליה לשקול לקדם:
מנגנון אכיפה 'חוץ הסכמי' בין-לאומי ליישום החלטה 1701, בשותפות של גורמים אמריקאיים וערביים, לפיקוח על ההסכם כמעטפת חיצונית לפיקוח החלש של יוניפיל.
'הובלת מאחור' של קואליציה אזורית ובינלאומית שתספק מימון ושיקום אזרחי בלבנון כאלטרנטיבה לתמיכה האיראנית. פרוייקט השיקום של לבנון הוא האיום המרכזי של שיקום מעמדו של חזבאללה ומעמדה של איראן בלבנון. קואליציה איזורית תאפשר הרחבת שיתופי פעולה ביטחוניים, כלכליים ודיפלומטיים עם מדינות ערב המתונות.
חידוש הקשרים עם 'שלוחים לבנונים': ישראל צריכה לתמוך בגורמים בלבנון בני העדות השונות אש
ר מזהים הזדמנות לדחוק את חזבאללה מעמדות ההשפעה בלבנון, שאיפשרו לו לחתור תחת ריבונות המדינה ולהפוך את לבנון למדינה כושלת. ישראל הסתבכה במלחמת לבנון הראשונה כי התערבה בדינמיקה הפנים לבנונית, ואולם כעת, היא עלולה להסתבך במלחמת לבנון רביעית אם לא תעשה זאת.
עדכון תפיסת ההגנה המרחבית על יישובי הצפון: יש להכשיר את הישובים צמודי הגדר לשמש כחומת המגן הראשונה בפני פלישה. תפיסת ההגנה המרחבית שהייתה חלק מתפיסת הביטחון הישראלית בראשית ימיה, תרמה בזמנו לחוסן הקהילתי והלאומי בכך שהיא יצרה הלימה רחבה יותר בין המטלה הביטחונית של תושבי קו העימות, למרחב המחייה שלהם ולמקום פרנסתם (כתבנו עוד בנושא כאן).
מניעת איומים וסיכולים: חזבאללה זיהה את הרתיעה הישראלית מנטל המלחמה ואת ההתמכרות הישראלית לשקט כעדות לחולשה של החברה בישראל, ולכן הצליחו לבנות מערך אדיר של טילים בלבנון. מכלול הפעולות של חזבאללה הצית רק בשלב מאוחר מדי אוסף של פעולות קצרות ואגרסיביות בסוריה שנועד למנוע את משלוחי הנשק. הביטחון בצפון עשוי לקום או ליפול על נחישות ישראל מבצעית לסיכום איומים מתהווים ומניעה.
רגע האמת של פרוייקט הגרעין האיראני: אחרי הסרת איום 'המכה השנייה' של איראן שאמורה הייתה להרתיע את ישראל מלתקוף את פרוייקט הגרעין האיראני, ישראל עומדת בפני רגע של אמת, אשר עשויה לאפשר תקיפה של מתקני הגרעין, או לחילופין, להניע מעמדת עוצמה הסכם גרעין טוב יותר לישראל.
Comentarios