לנצח את איראן בפורדו, ואת קטאר בהארוורד
- dor742
- 25 ביוני
- זמן קריאה 3 דקות
אחד ממופעי הסיום של המלחמה שבו איראן יורה על קטאר, שתי הספונסריות הגדולות של חמאס, הוא אות סמלי להישגים של ישראל. ישראל עצרה בזמן ולא נגררה למלחמת התשה שיעדיה אינם ריאלים. גם אם הפסקת האש תהיה שברירית בימים הראשונים (כמו שהוכח אתמול בבקר), האירוע לקראת סיום.
כל יום שבו צה"ל שולט במרחב האווירי של איראן וסמלי השלטון נפגעים, הוא יום משפיל עבור המשטר, ועדין הרבה תלוי באיך ישראל תתנהל מעתה בזירה הצבאית ובזירה המדינית.
הזירה הצבאית
ישראל גרעה בצורה משמעותית את היכולות של איראן בתחום הגרעין. לא סביר שהאיראנים ירוצו לשקם את פרוייקט הגרעין לפני שישקמו את המערך האווירי שלהם, או לפני ירידתו של טראמפ מהבמה הפוליטית. ולכן גם אם קיים מצבור של אוראניום מועשר שלא הושמד, ישראל הסיגה לאחור את פרוייקט הגרעין בכמה שנים טובות. כן צפויה אופנסיבה מדינית איראנית שתהיה מיועדת "להוכיח" לישראל שהיא שגתה שתקפה את איראן. כך למשל, איראן עלולה לסגת מאמנת הגרעין שאיפשרה פיקוח בין-לאומי של סבא"א. ועדיין, הישגיה של ישראל הם ברורים.
המלחמה עשויה להאיץ את פירוקו של מערך השלוחים הפרו-איראני במתכונתו הנוכחית. פרט למערך הטילים, הצבא האיראני הוזנח והציוד שבו הוא משתמש מיושן מאודנ. הסיבה היא שבתפיסה האיראנית, השלוחים היו אמורים להרחיק את המלחמה מגבולותיה של איראן. הצבא האיראני לא אמור היה כלל להגיע למצב שהוא נלחם! אולם תפיסת השלוחים "התהפכה" על איראן. חמאס הצית תגובת שרשרת ב-7 באוקטובר שבסופה חגו בצורה חופשית מטוסי קרב ישראליים מעל טהרן. חזבאללה, גולת הכותרת של מערך השלוחים, נבנה במשך ארבעה עשורים כדי לשחק תפקיד ראשי בדיוק בתרחיש שבו איראן מותקפת – והוא נדם ברגע האמת. ולכן, סביר מאוד שנראה השקעה רבה יותר בצבא האיראני בשנים הבאות על חשבון השלוחים. מבחינת ישראל המשמעות היא התמודדות עם מערך אויבים מקומיים ומוחלשים יותר, וזוהי בשורה מעודדת.
ישראל לא תוכל ליישם את מניעת ההתעצמות האיראנית לפי מודל לבנון, קרי בתקיפות חוזרות ונשנות מהאוויר שיהיו מיועדות לסכל את בניין הכוח הטילי שלה. איראן תגיב על תקיפות כנגדה, מלחמת ההתשה שתתפתח תפגע בסופו של דבר בישראל. ולכן אנו עשויים לראות חזרה למלחמת הצללים כמו מלפני המלחמה.
הזירה המדינית
ניצחון במלחמה תלוי הרבה יותר במגמות שהתפתחו לאחריה מאשר בתוצאות בשדה הקרב. נקודת הפתיחה של ישראל היא מצויינת, ואולם נדרשת תבונה מדינית כדי למקסם את הניצחון שיבטיח את קיום ישראל לשנים קדימה.
אחרי שישראל 'נהנתה' משבועיים של הסטת הקשב מהמתרחש בעזה, היא תגלה שהמיקוד הבין-לאומי חוזר לשם, ולא בנסיבות שמשחקות לטובתה. זאת משום שבינתיים ישראל הפכה בעיני רבים ממצביעי המפלגה הדמוקרטית בארה"ב, כמו גם רבים ממצביעי המפלגה הרפובליקנית שדוגלים בקו בדלני, לסמל האולטימטיבי של מי שמאיימת לגרור את ארה"ב למלחמת עולם. יתירה מכך, ישראל נתפסת כעת כמעצמה איזורית, דבר שעשוי לשפר את ההרתעה שלה באיזור, ובה בעת, לתת רוח גבית למגמות דה-הלגיטימציה והאנטישמיות הפושות במערב בעידוד קטאר, הנשענות על קטלוג של ישראל כמדינה קולוניאלית כוחנית.
ולכן, כדי 'להשלים' את הניצחון על איראן וגם כדי לקדם פני הרעה הצפויה בזירה המדינית-ציבורית, ישראל צריכה ויכולה למנף את הישגיה ע"י הובלת מהלכים שעומדים בסתירה לאידיאולוגיה הפונדמטליסטית של איראן, מצד אחד, ובה בעת מפריכים את מסגרות השיח במערב שמקטלגות את ישראל כמעצמה קולוניאלית מחרחרת מלחמות.
בתבונה מדינית, ישראל יכולה וצריכה לנצל את המומנטום ולהציב חזון למזרח תיכון חדש שמאגד בתוכו את המדינות המוסלמיות המתונות והפרו-מערביות- שאיראן היא האוייב שלו. החזון הזה צריך לכלול, בין היתר, נורמליזציה עם סעודיה; הכשרת נתיב סחר יבשתי שישראל היא חלק ממנו כחלופה לנתיב הים האדום; השתלבות והובלה של ישראל בהפיכת המזרח התיכון למוקד של השקעות ופיתוח טכנולוגיה של בינה מלאכותית שעמדה בלב ביקור טראמפ בריאד. חזון כזה יאפשר לישראל להפעיל מנופים גדולים יותר על המדינות התורמות להתנות את שיקום עזה בפירוזה – ולכן להגדיל את הסיכוי להגיע לעסקה שתחזיר את החטופים הביתה.
כל אלה יהוו תבוסה אידיאולוגית לאיראן, והם גם יחתרו תחת המיסגור של ישראל כנטע זר באיזור. כך ישראל תוכל לנצח את איראן בפורדו, ואת קטאר בהארוורד.
קראו את עדכוני המלחמה המיוחדים שלנו:
Comments