top of page

ישראל וארה"ב: איך להפוך את מסלול ההתנגשות בין השתיים למסלול המראה?

עמידתו הבלתי מעורערת של הנשיא ביידן לצד ישראל במהלך המלחמה הייתה לא פחות ממדהימה, במיוחד לנוכח המגמות במפלגה הדמוקרטית בשנים האחרונות. נאומו ב-10 באוקטובר ריגש את הישראלים והיווה עדות למחוייבות ארצות הברית וממשלה לישראל, וייתכן אף כי הרתיעה את איראן וחיזבאללה להצטרף באופן מלא לחמאס.

עם זאת, הסבלנות האמריקאית אינה אינסופית, והאינטרסים האמריקאיים לא תמיד עולים בקנה אחד עם אלה של ישראל. בעדינות נציין שממשלת ישראל הנוכחית לא תמיד מהווה שותף אידיאלי.


המדיניות מלאת הסתירות של ארה"ב


נתניהו וביבי מול מטוס

המתח האינהרטי בין סיוע הומניטרי לבין הסכם שחרור החטופים והפסקת אש מועצם על ידי העמדה האמריקנית מלאת הסתירות. ההחלטה חסרת התקדים להצניח אספקה ישירות לעזתים תוך עימות פומבי עם ישראל, יחד עם העובדה שמחבלי חמאס גונבים חלק ניכר מהסיוע הזה עבור החמושים שלהם, מפחיתים את המוטיבציה של חמאס לנהל משא ומתן על עסקת חטופים או הפסקת אש. חשוב מכך, חמאס מתמודד עם התנגדות גוברת מתוך האוכלוסייה הפלסטינית, והסדיקה בתמיכתו נחשפת. ואולם, הפעילות האמריקאית במתכונת הנוכחית מעניקה לחמאס אפשרות להתמודד בהצלחה עם הזעם האזרחי נגדו כשהוא אינו משלם בראייתו מחיר.


ולכן המדיניות האמריקאית בנוגע לסיוע ההומניטרי והעימותים הפומביים שלה עם ישראל מרחיקים את עסקת החטופים ואת הפסקת האש ולא מקרבים אותה. 

אז מה עושים?


אנו כמובן לא קוראים להרעבה של עזה. אבל ישראל וארה"ב יכולות לעבוד יחד כדי לקדם מספר תוכניות שיאפשרו מתן סיוע הומניטרי באופן שיערער את מעמדו של חמאס ויכול להחיש הסכם הפסקת אש ועסקת חטופים. הנה שתיים מהן:

  1. הפעלת לחץ על מצרים לתת חסות זמנית לפליטים פלסטינים, יחד עם ערבויות אמריקאיות שהם יוכלו לחזור לעזה ברגע שהיציבות תחזור. למה זה לא קרה עד עכשיו? מכיוון שהקהילה העולמית רואה לעתים קרובות את העקירה הפלסטינית כסוגיה פוליטית ולא כמשבר הומניטרי. ארה"ב, ולא ישראל, היא שנמצאת בעמדה טובה יותר לקדם את החלופה הזו. הפינוי למצרים יהיה וולונטרי לחלוטין, והעזתים שיחליטו להישאר יעשו זאת כשהם מבינים שהסיוע ההומניטרי שיוכלו לקבל הוא מוגבל. אם מצרים תסרב, מדינות אחרות עשויות לשמש כמארחות זמניות.

  2. הקמת מובלעות הומניטריות בשליטה ישראלית מלאה. צעד כזה ידרוש:

  • הכרזה ישראלית רשמית שנוכחותה בעזה היא זמנית בלבד, ואין לה כוונה לכבוש את עזה.

  • אחריות ישראלית לחלוקת סיוע הומניטרי במובלעות בשיתוף פעולה עם ההנהגה הפלסטינית המקומית.

  • הובלה אמריקנית של מאמץ בינ"ל לאספקת סיוע הומניטרי חסר תקדים למובלעות אלו, הנגיש לכל פלסטיני שאינו מעורב בטרור.

  • אלו שיבחרו שלא להיכנס למובלעות יבינו שהיכולת לספק להם סיוע מוגבלת מאוד.

החלופות האלה אינן פשוטות, אבל קידום החלופות האלה בתיאום של ישראל עם ארה"ב עשויה ליצור הזדמנויות לספק סיוע הומניטרי דחוף, לדחוף את חמאס לעסקת חטופים ולמנוע התנגשות בין שתי בעלות הברית.

Commentaires


bottom of page