top of page

איך ישראל יכולה להתכונן "למלחמה פתוחה ללא גבולות"?

ישראל מנהלת לחימה עיקשת אולם טרם הצליחה להכריע את חמאס. צה"ל הוא צבא חזק ועוצמתי יותר מאשר זה שנלחם בכל אחת ממלחמות ישראל והוא מתמודד לכאורה עם אתגר פשוט הרבה יותר. הפערים הטכנולוגיים והצבאיים ברורים, והם נובעים גם מעוצמה הכלכלית והתמיכה המדינית שמקבלת ישראל מארה"ב. 

 

הסיבה להתארכות המלחמה נובעת מתפיסת הפעלה צבאית של איראן וציר ההתנגדות שמכוונת להישרדות, לא להכרעה. דוברי ציר ההתנגדות השתמשו לא פעם עוד לפני המלחמה במושגים "מלחמה פתוחה וללא גבולות" או "מלחמה קבועה", שתכליתן מלחמת התשה של חודשים או שנים ארוכות אשר מיועדת לשחוק ולשבור את רוחה של החברה הישראלית. ואכן, ציר הפרוקסי האיראני מתיש את ישראל בלחימה בזירות שונות  (קראו עוד על כך במאמר "חמאס עובד מהבית"), באמצעים שאינם מכוונים להכריעה צבאית, אבל הם אמורים לגבות ממנה בטווח הארוך מחיר כלכלי וחברתי עצום. 

 

המבנה המבוזר של ציר ההתנגדות אינו מבטיח כלל שהפסקת הלחימה בעזה או ירידה בעצימותה תאפשר להשיב את הסדר האיזורי על כנו. המאמץ הצבאי מלווה בהפעלת עוצמה רכה מצד אויבי ישראל אשר מתבטאת, בין השאר, במתקפה הדיפלומטית והמשפטית שמלווה את ישראל בזמן המלחמה במוסדות בין-לאומיים, ובמתקפה האזרחית שחווה ישראל בקמפוסים ובאקדמיה, באיגודי העובדים, בתקשורת ובמועצות מקומיות במערב.


האתגר שאיתו מתמודדת ישראל מחייב חשיבה מחדש על ההערכות הביטחונית, הכלכלית, המדינית והדיפלומטית לתקופה ארוכה של אי-יציבות ושיבוש. מדובר באתגר הביטחון הלאומי המורכב ביותר אותו ידעה מדינת ישראל, שיהפוך מסובך אף יותר ככל שאיראן תגיע למעמד של מדינת סף גרעינית. 


מבחינה כלכלית מדובר על מתיחה נוספת של תקציב הביטחון, על חשש של קריסת המשק לנוכח השירות הארוך של כוחות המילואים, ואולי בהמשך גם התמודדות עם חרמות וסנקציות. חברתית, הקיטוב החברתי עלול לפרוץ שוב ביתר שאת בתקופה ארוכה ללא הכרעה משולב במשחק האשמות על האחריות למלחמה ותוך כדי מחלוקת עמוקה שתלך ותתרחב בנוגע למסקנות המדיניות והביטחוניות שצריכות להיגזר ממנה. כל זאת בנוסף  לקיצוצים בשירותיים החברתים, להעלאות מיסים צפויות ולירידה באיכות החיים; ככל שהתושבים המפונים מקו העימות לא יחזרו לבתיהם, עלול להעמיק גם משבר האמון ותחושת חוסר הביטחון המתמשכת. 

 

ישראל נמצאת בנקודת פיתול היסטורית עליה ניתן ללמוד מעט מאוד מניסיון העבר, ולכן נדרשת עבודת מטה יסודית של פיתוח ידע ושפה חדשה. ישראל צריכה לפעול "לבנאם" את העימות וליצור שותפויות חדשות עם מדינות שמבינות את המימד הגלובלי והקשר של האיום שאיתו מתמודדת ישראל אל האיומים אשר מדינות המערב חווות בדמות טרור איסלאמי ומתקפת מידע ואף מתקפה צבאית רוסית.


המפתח להתמודדות עם האתגר המורכב הזה היא בראש ובראשונה ביכולת של החברה הישראלית לפתח חוסן, להאמין בצדקת הדרך, ולשמור על הלכידות החברתית. להתנהלות הממשלה ונבחרי הציבור יש השפעה מכריעה על מימדים אלה, אולם זו תלויה גם ביכולת של החברה האזרחית להחזיר את "האזרחותיות": הרוח החלוצית והערבות ההדדית שאפיינה אותו בראשיתה, עד כה, החברה הישראלית (וגם יהדות התפוצות) של אחרי ה-7 באוקטובר הגיבה לאתגר באחדות ובגיוס מעוררי השתאות שהפתיעו את אויבנו. ואולם, לא לעולם חוסן. 

Комментарии


bottom of page